#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 1 האם מותר לפתוח פתח לחצר השותפים ומה הדין אם בונה חדר לפנים מביתו וכד' ומדוע?	לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנה לחצר השותפים מפני שמרבה עליהם את הדרך, לכן אף אם בונה בית לפנים מביתו או עליה מעל ביתו והפתח לביתו אסור שמרבה עליהם את הדרך, אבל אם חולק חדרו לשנים או אפתאי (שמחלק גובה הבית לשנים) מותר (שבתוך ביתו יכול להכניס כמה דיורים שרוצה).	בבא בתרא ס.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 2 האם מותר לפתוח בחצר השותפים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, קטן לעשותו גדול ואחד לעשותו שנים, ומה הדין לרה&quot;ר ומדוע?	"אסור לפתוח לחצר השותפים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון כמו שנאמר &quot;וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו&quot; ראה שאין פתחי אהליהן מכוונים אלו כנגד אלו.<p dir=""rtl"">קטן לא יעשנו גדול אחד לא יעשנו שנים בכל מקרה ואין הטעם משום שנוטל יותר אמות בחצר אלא שיותר קשה להצטנע ממנו.</p><p dir=""rtl"">לרשות הרבים מותר לפתוח פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון וכד' שבין כך צריך להצטנע בפני בני רה&quot;ר.</p>"	בבא בתרא ס.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 3 האם מותר לפתוח חלל תחת רה&quot;ר?	ר&quot;א מתיר אם יכולה עגלה טעונה אבנים להלך מלמעלה, אבל חכמים אוסרים בכל ענין שלפעמים נפחת ולאו אדעתאי.	בבא בתרא ס.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 4 האם מותר להוציא זיזין לרה&quot;ר ולמבוי?	לרה&quot;ר אין מוציאים שאין מי שימחל לו, ואם רוצה כונס לתוך שלו ומוציא. אבל למבוי אם בני המבוי מוחלים מותר.	בבא בתרא ס.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 1 אדם שרצה להוציא זיזין וכד' לרה&quot;ר וכנס לתוך שלו האם יכול להוציא אח&quot;כ, לחזור ולבנות את הכותל במקום הראשון ומדוע?	"שנינו כנס ולא הוציא ר' יוחנן אמר מוציא ור&quot;ל אמר אינו מוציא. <p dir=""rtl"">א&quot;ל ר' יעקב לר' ירמיה בר תחליפתא להוציא לכו&quot;ע מוציא, ונחלקו להחזיר את הכתלים למקומם ואיפכא איתמר ר' יוחנן אמר אינו מחזיר כרב יהודה שאמר מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו ור&quot;ל אמר מחזיר שכל מה שרב יהודה אמר אסור לקלקלו ה&quot;מ כשלא נשאר להם מספיק רוווח, אבל כאן יש להם רווח.</p>"	בבא בתרא ס:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 2 לקח חצר ובה זיזים וגזוטראות האם היא בחזקתה, ומה הדין אם נפלה וחזר ובנאה, ומאי שנא מלקח חצר מסוידת?	לקח חצר ובה זיזין וגזוטראות הרי היא בחזקתה, ואפי' נפלה חוזר ובונה אותה עם הגזוטראות, ואף דלגבי חצר שנינו שאין מסידיים ואם לקח חצר מסוידת היא בחזקתה ובנפלה אסור לסיידה שוב, איסורא שאיני.	בבא בתרא ס:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 3 אלו דברים גזרו אחר חורבן בית שני משום אבלות החורבן (בית, סעודה, תכשיטים וחתנים)?	"הפרושים רצו לא לאכול בשר ולא לשתות יין כלל, נטפל להם ר' יהושע שא&quot;א שלא להתאבל וא&quot;א להתאבל יותר מדי שאין הציבור יכולים לעמוד בו, אלא אמרו חכמים: <p dir=""rtl"">סד אדם את ביתו בסיד ומשיר דבר מועט, ביאר רב יוסף אמה ואמר רב חסדא כנגד הפתח. לחכמים אם ערבב בו חול מותר ולר' יהודה זה טרכסיד ואסור אלא אם ערב תבן מותר. לקח בית מסויד הרי הוא בחזקתו.</p><p dir=""rtl"">עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט, ביאר רב פפא כסא דהרסנא. </p><p dir=""rtl"">עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט, ביאר רבא בת צדעא.</p><p dir=""rtl"">שנאמר &quot;אם אשכח ירושלים תשכח ימיני... על ראש שמחתי&quot; וביאר רב יצחק זה אפר מקלה בראש חתנים, ומניחו במקום תפילין שנאמר &quot;לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר&quot;.</p>"	בבא בתרא ס:		ג'
